בצל האבן

ההולך והעיף והישן במלון-אוחים
ועל גוו החם פרפור שמיכת הקיץ
הרועד והרוחף מכפור הלילה בדרכים
אל עפרך ישוב אפילו על ברכים.

ראינו פעם איך הוא שב לנשם עמק אבק דרכיו
בחולצתו וסנדליו פנה ללכת
אותם עפר ואבנים אותו השקט במלחה
אותו הרתם הבודד על קו הרכס.

שמענו פעמי רגליו מתרחקים בערבה
והד עצוב ואת הרוח הרודפת
הוא יעבר במרחבים האפרים עוטה אבק
עד שימצא לו מחסה בצל האבן.

מילים: נתן יונתן, לחן: איתן מסורי