צרפת

היא נכנסה אל תוך החופה:
ליד המיטה שלה. הרי את מקודשת לי כדת וכדין.
מורפין בורידים שמלת כלולות מעירי עור בוערים.
אלימות של הגוף אלימות של הטבע.
אלימות של כינורות ופרחים ומילים יפות.
צפון אפריקה זרעי שינאה.
הרוסיות שלך מחכות בכניסה.
אל תגעי באש ילדה.
כבר 1994 עשתה סימנים בצוואר.
שישים אלף אנשי חרב? מלחמה.
מחזיקים אותה שלא תיפול
ליד המיטה שלה, ליד המיטה שלה.

היא נכנסה אל תוך החופה:
ליד המיטה שלה. קוביות בידיים מוצאי שבת,
מחזות זמר נוצצים. אחד לכל אחד אחד פוגע בשני.
העולם שלנו בנוי מנשיכות שפתיים ואש בחליפות.
החליפות נפלו ואנחנו נמלטנו. כשהרשע הגיע כמו גשם נופל.
כשהרשע הגיע והתחיל להרוג: הרוג, הרוג, הרוג.
שישים אלף ערבים בכניסה לאולם חתונות.
שישים אלף סכינים צורבות בבשר.
ליד המיטה שלה ליד המיטה שלה.

תשעה נגנים מתיישבים ליד פסנתר.
שישה כלי מיתר ושמן על הגוף. כולם הולכים הביתה

כולם הולכים הביתה.

היא נכנסה אל תוך החופה:

היא עזבה את החדר בטריקת דלת.
וראתה ונגעה ונפלה יד הפחד סגורה בברזל.
הסכין על הירך מהפחד בלילות.
הסכין על העיניים לעצור את הדמעות.
כולם הולכים הביתה, כולם הולכים הביתה.
כולם הולכים הביתה, כולם הולכים הביתה.

מילים: אביב גדג', לחן: אביב גדג'