אודות גאיה
גאיה (ביוונית Γαîα) הוא שמה של האדמה וכן שמה של אלת האדמה במיתולוגיה היוונית.
נקראה ביוונית עתיקה מא גא - אמא אדמה וכך גם מקבילתהּ במיתולוגיה רומית טֶרָה מאטר (Terra Mater) או טֶלוּס (Tellus). בשפה העברית מקובל, בעקבות כינויים אלה המונח אמא אדמה.
על פי רוב המקורות גאיה נוצרה מתוך הכאוס. היא הולידה (לא ברור מי היה בן-זוגה) את פונטוס (הים השחור) ואת אורנוס (השמים), שהיו גם בני זוגה, עם אורנוס היא הולידה את הקיקלופים והטיטאנים שמהם נוצרו האלים האולימפיים. עם פונטוס היא הולידה אלי ים ומים (למשל את פורקיס).
אורנוס החביא את ילדיה של גאיה, ההקאטונכרים (Hecatonchires) הענקים בעלי מאה הידיים, ואת הקיקלופים, בטרטרוס (בטן האדמה), כדי שלא יראו אור יום.
הדבר הכאיב לגאיה, והיא יצרה אבן חלמיש אפורה וחצבה ממנה חרמש. את החרמש היא נתנה לטיטאנים ופקדה עליהם שיעזרו לה. קרונוס היה היחיד שציית, ובעזרת החרמש תקף את אביו אורנוס וסירס אותו.
מהדם שניתז על האדמה נולדו האריניות (אלות הזעם והנקמה), הגיגאנטים וחלק מהנימפות. לפי גרסה אחת, מהאשכים שהושלכו לים נולדה אפרודיטה.
לפי גרסה אחרת הדם שניתז אל הים גרם לו לרתוח ולהוציא קצף שמתוכו יצאה פנינה ורודה ששטה לה אל חופי האי קפריסין ומתוכה יצאה אפרודיטה אל אוויר העולם.
כאשר עלה קרונוס לשלטון, הוא גרש את ההקאטוניכרים ואת הקיקלופים בחזרה לטרטרוס.
