הצעקה

צבעים של סתיו, אדום, כתום,
ואור בוהק, חורך כל תום,
ואיש עומד על גשר וצועק - אתם שומעים?
ושוב צבעים מתערבבים,
גולשים למים אפלים,
ואיש עומד על גשר וצועק - אתם עיוורים?

האם היתה זו בשבילך זריחה או עוד שלכת?
ואם שקיעה, אז תעזוב הכל זה זמן ללכת,
ואם צרחה, אז הנה, גם אני איתך הולכת.

עזוב הכל, הכל טעות
הכל רק הבל הבלים ושטות,
האם הדמות ההיא שעל הגשר - זו אני?
ושתי דמויות מתרחקות,
ללא פנים, חסרות שמות,
תצעק עוד פעם, מונק - תצעק, גם בשבילי!

האם היתה זו בשבילך זריחה או עוד שלכת?
וכשצעקת לעולם הוא לא עמד מלכת?
ודאי הרגשת כה לבד, שזה שרף בבטן?

אך אל תכעס - הם לא שומעים - אוזנם לעד, חרשת,
ועולמך, כמו חלב-נר, נמס עד כלות, בשקט,
איך לא שומעים ולא מוצאים עד שחוצים ת'גשר.

צבעים של סתיו, אדום, כתום,
האם זה רע, זה בטח טוב?
צהוב, סגול, ושוב אדום,
אפור, אפור, אפור, שחור.

מילים: גליה צור, לחן: גליה צור