קשה להיות ים

עונת הרחיצה בתקפה והודה.
באים ובאים ובאים...
הים מתפקע מרוב עבודה,
מטיח ראשו בסלעים!

מבוקר עד ערב העיר מתקהלת,
רועשת, גועשת, דורשת: - עבוד!
אמבטיה לאם ואמבטיה לילד,
גלים לרכיבה לדודה ולדוד!

לשוא מתחנן הוא: - אני לא היסכנתי...
לשוא יתיפח: - אין כוח לסבול...
אני, רבותי, לא אוקינוס אטלנטי,
אני ים תיכון, לא קטן לא גדול...

אך מי זה ישמע עוד ומי יתבונן עוד?
סביב צ'מפיונים מכל הגילים.
בפי כל מציל צורחות עשר סירנות
ולכל בחורה עשרה מצילים...

העור מתקלף ברתיחת שמן זית,
תבל הפכפכת גועה והומה.
דייר מטפס על גבי בעל בית,
"גזוזניק" חותר אל חיי אדמה...

ואמא צועקת: - אבוי, איפה אבא?!
ואבא עולה כמו ונוס מתהום...
וקורדי וגורג'י וייקה וצבר
"ואסקימו קר רק היום"!

וגל אלי גל מנהם: - בא הקץ...
אחוז בי כהוגן, אחוזה!
כשלתי, עייפתי, אני מתנפץ...
העיר נטרפה בפסיכוזה!

בלילה הים בכאב ראש משתטח,
נואק, מתהפך מצד שמאל אל ימין...
ובולע עוד ירח
כטבלת "קלמין".

מילים: נתן אלתרמן, לחן: גרי אקשטיין