משעול האהבה

קהו חושיי זה זמן נפשי עודנה חשה
את רטט האוויר ורעדת האדמה
קהו חושיי מזמן רוחי עודנה חשה
עכשיו נפשי שואלת נחמה

יהא ליבי נוצה ונשמתי הרוח
גופי כחץ שלוח במשעול האהבה
תהא דרכי ברוכה בונה ומלמדת
היו עיניי פקוחות לרווחה

לימדו אותי הזמן העצים והשלכת
לימד אותי אבי לימד אותי ללכת
לימדוני הריחות והצילילים והמגע
לימד אותי האיש המשוגע

יהא ליבי נוצה...

מילים: ערן נתנס, לחן: ערן נתנס