ברחובות העיר

ברחובות העיר שלי
יש פנס אחד גבוה
שמאיר את לילותיי
הוא מקפיד אליי לזרוח
יש ספסל לא מיותם
אם אבחר בו לשבת
הוא יכין לי מושב מיוחד
כמו שאני אוהבת

בשולי הרחובות שלי
יש בתים יפים מאבן
הדלתות פתוחות לרווחה
עציצי פרחים על אדן
מדרכות אריחים צהובים
עץ אלון שיודע
יש לו גזע רב בשנים
עוד מאז גם היום הוא שומע

ויש סמטה אחת, מעבר לגדר
קוראת לי בואי, בואי לבקר
נראה שיש שם מה שאין ברחובותיי
האם אלך לשם? אולי...

ברחובות העיר שלי
כל פינה כל גינה ידועה לי
השכנים מסבירים לי פנים
ההווה הוא מצב אופטימאלי
ואותו עץ אלון בכיכר
שמכיר את כולנו
לפעמים זה נדמה מסמן
כל מה שנסתר מאיתנו

ויש סמטה אחת, מעבר לגדר...

מילים: ניבה הראל, לחן: הדר יעקב