את אשר רקמנו על אריג הלילה העובר
בין נשיקה לנשיקה לקח עימו הבל החיים העובר
והותיר אותנו - שדודים, לאים, על סף הזמן
כפופים בין שיני ההוויה
קלים וחולפים כמו ענן
אכזב, טרוף כל רוח,
שאפילו צל שלו חופז בשדה הנצח ונעלם,
כאילו דבר לא היה עוד בעולם
מילים: דרור פרץ בנאי, לחן: חני דינור
