שני צבים

שני צבים אהבו
ביום גשם וסערה,
מן החול ירדו אל הים
כי יפה האהבה.

שני צבים צללו
ובתכלת היתה דממה,
ואמר הצב לצבונת
מה גדולה האהבה!

צב צב צב צב צבה צבונת

שני צבים מסתכלים
בעיניים ללא דמעה,
רק הים מפריד בין השניים
אבל לא האהבה.

אל החוף לא עלו
ביום גשם וסערה,
אלמוגים יוכלו לספר
מה יפה האהבה.

שני צבים אהבו

מילים: שמוליק קראוס, לחן: שמוליק קראוס