ועכשיו עצוב

מעיני דמעה זולגת, מנסה לומר לכולם,
מישהו הפך את השקט, משהו קרה לעולם.
כמה כן ולא יש בפרח, איפה יש בכלל אהבה,
למה אף אחד לא סולח, ועכשיו עצוב וחבל.

וכשבחוץ יורד הלילה, מנקה את הנשמה,
גם הירח מלמעלה מזיל דמעה.
אתה הכאב שלי משכיח, יש לי למעלה חבר,
שכל הלילה מחכה לי ער.

אין יונת שלום בשמיים, היונה פוחדת מנץ,
הדמעות זולגות כמו המים, ובלב כואב ולוחץ.
מישהו נותן לי כח, כי אולי עודני קטנה,
מלמד אותי איך לשכוח, ולשכוח זאת מתנה.

למה, אין לעולם את הכח,
יד להושיט ולסלוח,
אין זמן, אין דרך אחרת,
והדמעה עוד ניגרת.

מילים: יוסי גיספן, לחן: עממי רוסי