שחי לאל

שְׁחִי לָאֵל, יְחִידָה הַחֲכָמָה,
וְרוּצִי לַעֲבֹד אוֹתוֹ בְּאֵימָה,
לְעוֹלָמֵךְ פְנֵי לֵילֵךְ וְיוֹמֵךְ,
וְלָמָּה תִרְדְפִי הֶבֶל וְלָמָּה?
מְשׁוּלָה אַתְּ בְּחַיּוּתֵךְ לְאֵל חַי,
אֲשֶׁר נֶעְלָם כְּמוֹ אַתְּ נֶעֱלָמָה.
הֲלֹא אִם יוֹצְרֵךְ טָהוֹר וְנָקִי –
דְּעִי כִּי כֵן טְהוֹרָה אַתְּ וְתַמָּה.
חֲסִין יִשָּׂא שְׁחָקִים עַל זְרֹעוֹ –
כְּמוֹ תִשְׂאִי גְּוִיָּה נֶאֱלָמָה.
זְמִירוֹת קַדְּמִי, נַפְשִׁי, לְצוּרֵךְ
אֲשֶׁר לֹא שָׂם דְּמוּתֵךְ בָּאֲדָמָה.
קְרָבַי, בָּרֲכוּ תָמִיד לְצוּרְכֶם
אֲשֶׁר לִשְׁמוֹ תְהַלֵּל כֹּל נְשָׁמָה!

מילים: רבי שלמה אבן גבירול, לחן: מורין נהדר