שחור ולבן

בטלוויזיה שוב תוכנית עם איש שחזר מהתופת
אנשים שעזבו הכל וטיפסו על הר מבודד
סוחבים את החיים על כתפיים רזות שנוטות להשבר
ובכביש התנועה נמשכת בלי הפסק

אני מדליק את הרדיו על התחנה הקבועה
והשדר עם הקול הרדיופוני מעביר בקרירות את הידיעה הבאה
מדינה שלמה נופלת קורבן להרהורי לב של אדם מזוקן
ונלחמים במקלות עם צבא משולהב

פזמון :
שחור זה שחור ולבן זה לבן
וכלום לא ישנה את מה שמובן
רק צריך לקבל את מה שהטבע נתן
שחור זה שחור ולבן זה לבן
וכלום לא ישנה את מה שמובן
רק צריך לצעוד קדימה עם ראש מורם

מכוניות שוב עומדות בפקקים ולא רואים את הסוף
ואין מי שאותן יחלץ, רק הזמן
ובתי הקפה ברחובות מלאים עד אפס מקום
שורפים עוד שעה של צהריים ורצים לדרכם

והחיים צועדים באותו מסלול שכבר צעדו בו רבים
אבל בסוף הרי כולנו נגמור באותו המקום
ושם למעלה מדברים על חידוש יחסים עם עוד מדינה שכוחת אל
כשהחלומות של האיש הקטן רחוקים כל כך מזה

פזמון :
שחור זה שחור....

מילים: מישל אברג'ל, לחן: מישל אברג'ל