חסידות

כביש שחור מתוך הכפור אתה כבר לא נוסע
יום אפור כבר אין ממה להשתגע
אנשים עוזבים את הבית
את היונה את עץ הזית
הפחדים מחקו לי דרך אל עצמי

וילונות פתוחים מכה חמה קמל הפרח
אני נוסעת לטייל אתה צורח
דייגים טבעו בשייט אתה הורס את הבית
הדגים שחו בזרם של דמעות

אתה זוכר שהלכנו בשביל והיה לנו קר ואהבתי אותך
אתה זוכר איך שרנו שירים וספרנו חסידות

אתה סופר את השניות עולה בך הריח
השינה כבר נעלמה ונותרת איש צורח
חיוכים נפתחת דלת מתחמקת מתפתלת
ואני עכשיו חוזרת אל ביתי

אתה זוכר שהלכנו בשביל והיה לנו קר ואהבתי אותך
אתה זוכר איך שרנו שירים וספרנו חסידות
לתת שמות לילדים

מילים: אסף אטדגי