הסירה של אבי

איני זוכר מתי הייתה היא חדשה
היא מלווה אותי משחר ילדותי
ואבא מטפל בה ודואג לה כמו אישה
לוטף לה ובודק, קושר ומהדק

הסירה של אבי, צאי למרחבים
הביאי לנו אור ותקווה
טובה ועייפה, חורקת ויפה
אינך סירה בלבד, את אהבה

שנים רבות היא מפליגה על הימים
וגם אבי חייב לסירתו חייו
כן, אבא גם אותי איתו לוקח לפעמים
אפשר בסערה לסמוך על הסירה

הסירה של אבי...

אני עומד בה כמו ספן מסיפורים
צופה אל המרחב הזה אשר אוהב
וכשאני את הרשתות העמוסות מרים
אז אבא לי לוטף באושר מתעטף

הסירה של אבי...

מילים: אליעוז רבין, לחן: אלי קניאל