בעריסת לבן
נח ראשך
על כר עפר.
דממת אבן
ספגה לנצח
את קולך.
האם קול צעדי שיירות
המוות מתדפקים
על לב אלוהים.
אמור לי האם
כבר לא תם המקום
בחדרי השאול.
עינינו פצועות
לא פוסקות מלבכות
חלומנו דמעות.
כל חלקה טובה
בדמעה מרה
נצרבה.
לנצח זכרך.
מילים: נוריאל מור, לחן: נוריאל מור
