אהובת המטאדור

שם בסביליה, קורידה תצא אל הדרך
לעת ערב.
שם בסביליה, זירה עגולה מפוארת,
וכל יפות התואר עם מניפות הזוהר,
ובחורי הנוער והמטאדור.

רק את המטאדור את אוהבת,
אל אהובך לבבך מתפלל.
עד צאת הערב תפציעה החרב,
אך מי ינצח שם עם ליל?

שם בסביליה, הדם, הדמעות והיזע
מול עיניה.
שם בסביליה, יצאה נשמתו שהעזה
ברוח הצוננת לנטוש את ממאנת.
עכשיו את מקוננת על המטאדור.

רק את המטאדור את אוהבת,
אל אהובך לבבך התפלל.
עד צאת הערב הפציעה החרב,
אך אין מנצח עם ליל.

רק את המטאדור את אוהבת,
אל מול עיניך נפל וכרע.
עד צאת הערב הפציעה החרב,
עכשיו את לבד בזירה.

מילים: דודו ברק, לחן: עממי ספרדי