זינגר

כשזינגר נולד, עם חיוך על הצד
אמרו - זינגר נולד להיות ארטיסט.
חשבו שתמיד יהיה לו עתיד,
חשבו - זינגר יהיה קרייריסט.

כשהיה קטן, הלך ללמוד כינור,
למד את המז'ור, למד את המינור.
הלך גם למורה - למד פיתוח קול,
וכשפתח את פיו השמיע קול גדול.

לה לה לה לה לה לה...

עברו השנים ובין כל הבנים,
ידעו - זינגר נולד לגדולות.
קנו לו פסנתר, הוא ניגן ואילתר,
וכבר זינגר המציא מנגינות.

כתב על אהבה, כתב על ידידות,
כתב על אלוהים, כתב גם על בדידות.
יצאו לו מנגינות ישר מן השרוול,
והדמיון שלו לא ידע כל גבול.

לה לה לה לה לה לה...

כשזינגר גדל ועשה רסיטל,
אמרו - זינגר יוצא מן הכלל.
הקהל שנכח, התרגש ובכה
כי הוא, זינגר פשוט פנומנן.

הימנונים כתבו עליו וצילמו אותו,
כתבו קורות חייו, רצו בקרבתו.
היה בכל קוקטייל אורח הכבוד,
ובכל המסיבות נראה הוא עוד ועוד.

לה לה לה לה לה לה...

וזינגר זקן, הוא הפסיק לנגן,
לכן זינגר עבר מן העולם.
אנשים שבכו כבר היום שכחו,
שהוא - זינגר עוד חי וקיים.

הוא חי את העבר, הוא חי בארכיון,
הוא חי מה ששר - הכל בזיכרון.
וכל החברים - איפה הם עכשיו,
כולם עברו חלפו, הפנו לו את הגב.

לה לה לה לה לה לה...

כשזינגר נולד, עם חיוך על הצד
אמרו - זינגר נולד להיות ארטיסט.
לה לה לה לה לה לה
לה לה לה...

מילים: עוזי חיטמן, לחן: עוזי חיטמן