אודליה

יושב בחדר הקטן ושקט מסביב
יודע שהלכת מכאן וזה כל כך מכאיב
כל יום בבוקר כמו תמיד לעבודה הולך
ובלילות מתוך שינה קורא בשמך

אודליה נכנסת לי לנשמה
אודליה איה הנחמה
אודליה רואה אותך מולי
אודי אודי שלי

היינו שניים כמו אחד אהבנו לבלות
את הבוקר כה אהבת אני את הלילות
ביום מתוך הערפל שומע את קולך
ובלילות מתוך שינה אני קורא את שמך

אודליה נכנסת לי לנשמה...

אולי אני בחור פשוט לא כליל המעלות
אבל גם את עשית טעות זכרי את הלילות
ואז פתאום את תשמעי בשקט שמולך
איך בלילות מתוך שינה אני קורא את שמך

אודליה נכנסת לי לנשמה...

מילים: נילי דיסקין