מותק שלי

מותק שלי
כך קוראים לך הגברים בבית הקפה
הם נוגעים בך בידיים
זורקים לך כסף לרגליים
את מכה בתוף ומצלתיים
ומזיזה את אגן הירכיים
מחלקת את גופך לשניים
גוף ונשמה גוף ונשמה

נוגעת בי במטפחת
מחכה שאשים כסף בצלחת
ואותי את לא מזהה, השתניתי נורא
אבל הצלקת, אבל הצלקת
תמיד מסגירה

פז, פז, פז...

מותק שלי
הנה חזרתי אחרי שנים רבות כל כך
בואי תלבשי בגדים
תארזי את כל הצעיפים
כי באתי לקחת אותך
מחר אנחנו עוזבים
יהיו לנו חיים יותר טובים
את צוחקת ובוכה
לי את לא מאמינה

נוגעת בי במטפחת...

פז, פז, פז...

מילים: רפי פרסקי, לחן: רפי פרסקי