הנהר הלבן

הנהר הלבן בין גבעות
חשופות ושחורות.
שעה עמוקה וקרה
מרחפת על פני המים.
מפרשנו צפור גדולה
אדומת כנף,
ואביבנו אחרון.

זורמים חלונות
הילדות בנהר הלבן,
וצריחי עירנו הפוכים.
קול פעמון מן המים,
קול פעמון ממרומים.

והרוח מלטפת שמורתינו,
ומפרשינו-
צפור גדולה אדומת כנף.

מילים: לאה גולדברג, לחן: שלמה גרוניך