מצאתי קול

נופלים וקמים,
עוברים מתחלפים
וכל הזכרונות ההם
נשטפים.

שוברים ובונים,
קוראים ועונים
ויש קולות שמתעייפים
ועפים.

בכל מילה
אולי קולי נשמע,
הרבה שנים
לרוץ בלי נשימה,
מצאתי קול
פנס אחד טהור,
אל העולם
עכשיו שולח אור.

הזמן הגדול
יודע לשאול
ואין תשובה אחת טובה
מנצחת.
נועז ורגיש
הזמן הגמיש,
תמיד חופשי מדאגה
ומפחד.

עכשיו מנגן
ושוב מכוון
והדיוק הזה בפנים,
בידיים.

מילים: שמוליק קלוסקי, לחן: שמוליק קלוסקי