ציפור

זה אביך המת או אימי החיה
רגעי החסד כה קצרים
מתוך החורבות עולים ריחות ללא מפריע
עכשיו צומחים שם גבעולים.
חלונות גבוהים מפוזרים בבית
משם אני אראה את הבושה
הרופא אומר מסוכן עכשיו לנסוע
אך דעתי כבר נחושה.
עוד מעט רוח חדשה תגיע
תהפוך אותי ציפור
לאט, לאט שמש באה ברקיע
אני מרגיש כבר את הקור.
בבירור אני זוכר את ארוחת הערב
עיני סגורות ופי פעור למחצה
שיכחה רגעית כאבים קלים בברך
זה סימני המחלה.
אין מה לעשות עוד,מה לעשות,אין מה לעשות עוד...

מילים: שרון הולצמן, לחן: שרון הולצמן