עצוב מדי

כל כך הרבה אנשים על החוף
פרשתי מגבת לבנה
עצמתי עיניים, ניסיתי לא לחשוב
כמעט שהצלחתי לשנייה
השמש כבר לא איימה לסרטן
אך נשאר עוד קצת זמן לשקיעה
מציל צעק בקול מאיים כאילו אף אחד לא שמע

חזרתי הביתה ולא היה שם כלום
היה לי ריק והייתי לבד
הייתי עצוב מדי
עצוב מדי

בבוקר שוב חזרתי לים
חיפשתי לי מקום לשבת
כאילו שאפשר לברוח לשם
שאנשים מסביב זה אחרת
היו לידי אישה וילדה
ששיוו לי מראה של איש משפחה
מישהי שהכרתי מזמן
עברה, עצרה ובהתה

חזרתי הביתה...

מילים: טל יניב, לחן: טל יניב