אני צבר

אחרי מסע גברים שבים הביתה
חוזרים כשעל הלב אבק דרכים
אישה אחת ניקתה אותך אחרי שבאת
סוגרת בלבך פצעים פתוחים
בכל מקום שבו נגעו בי שתי ידיה
ריככו את המקומות הכי קשוחים
האושר בא לאט, הגוף שלי יודע
גברים כמוני לא תמיד בוכים

אם את רק מבקשת
את חיוכי
אני צבר על כל חוחי
תוכלי אלי לגשת
לקטוף פרחי
רק בזכותך נשארתי חי

ואם תרצי אוריד לך את הקשת
אל תבכי כי יש בי גם חיצים
כוכבים אוריד לך אם את מבקשת
ידי צבר דוקרות כמו קוצים
שבתי אל ידייך לחבקך ברוגע
החיים איתך כל כך שמחים
השנים שינו אותי, עבר רק רגע
גברים כמוני לא תמיד בוכים

אם את רק מבקשת...

ראשי אניח על כתפך
כשתדקרי יצעק גופך

אם את רק מבקשת...

מילים: נורית בת-שחר צפריר, לחן: יוני רועה