מביט מהצד

כשהוא איתה, הוא איננו חופשי,
הכל לוקח באופן אישי.
הוא לא מש מצידה,
כל הזמן לידה,
אין לו צורך בשום הסברים.

בבוקר קם, מתישב וחושב:
היום יאמר לה אותה הוא אוהב.
מתכנן משפטים,
מסגנן חרוזים,
ובסוף מוותר ונכנע.

ורק אני, שמביט מהצד,
מחייך: מתי נוא ילמד?
האהבה, יש פנים לה רבות, משונות,
אהבה - גוונים וצורות.

תיגש, תביא, גם תיקנה, תנקה,
לא, לא הערב, לי אל תחכה.
בלי שעה ובלי גבול
הוא אליה כבול,
מחכה לתנועה או סימן.

לילה בא, הוא רוקם חלומות
איך זה להיות יחד, לחיות.
מערבב מציאות ודימיון
כך היא שלו והוא שלה.

ורק אני, שמביט מהצד...

מילים: אבי דור, לחן: מירון מינסטר