זירת חיי

עת הייתי ילד, כבר היה מובן
העולם אכזר, רע ומסוכן
אנשים בחלד, לא יודעים רחם
אם רוצים לחיות, יש להלחם

על רגלי ניצבתי, באגרוף מוכן
מול כולם הכרזתי, לא אזוז מכאן

כל ימי עוברים עלי בתוך זירה
על ידי תמיד חובש את הכפפות
כל ימי אני מכה בחזרה
רק במסתרים אמחה את הדמעות

בסיבוב הבא, מול פני ניצבה
יריבה עיקשת, בחורה יפה
היא הלמה ביופי, והכתה בחן
מול אישה נותרתי , כסר מגן

ואם בי נותר, פצע כאן בלב
זה היה כדאי, עם כל הכאב

כל ימי עוברים...

שוב אני בודד, בין החבלים
סיבובים רבים, עוד נכונו לי
ואיני פוחד, אם כי לא אדע
מי יריב יהיה לי, בסיבוב הבא

ולכן תמיד, במצב היכון
בו אני עומד, להכות ראשון

כל ימי עוברים...

ואתם סביב לי, מחכים ליום
בו אכרע על ברך, ואפול פתאום
אז עלי תעוטו בהמוניכם
מבשרי לקרוע בציפורניכם

לא תזכו לראות, את היום הזה
פה אני עומד, ועוד אני מכה

כל ימי עוברים...

מילים: דודו טופז, לחן: אבי טולדנו