כשאהיה גדול אהיה קטן

כשאהיה גדול אהיה קטן
אהיה קטן ואומלל
אנשים בעלי ראייה בינונית
לא יראוני בכלל

במקום בו לא עובר אף אחד
אפתח לי חנות קטנה
חנות לדברים שאינם נחוצים
ירושה מאימי הזקנה

כל היום הארוך אשב לבדי
ואצטער על חיי
ובין הערביים אגש לפינה
לבכות בחשאי

בימים ארוכים וקשים במיוחד
אחתוך קצת את אצבעי
וקפוץ מכאב מאחורי הדלפק
במין חיוך אווילי

ולא ירחק היום ושכנה תחוש
בריח מתוך דירתי
ורופא צעיר שחייו לפניו
ייקבע סופית את מותי

מוות סתמי לחיים סתמיים
מן סיפור שכולו מיותר
ושלו רק ניתן להתחיל מחדש
לא היה משתנה בו דבר

לו חייתי ביום קבורתי
היה אז מי שיבכה
כשאהיה גדול אהיה קטן
עד אשר לא אהיה

מילים: חנוך לוין, לחן: אבי טולדנו