זקנים

כן אם לא מדברים
אולי רק לעיתים זורקים מבט
להם אין נכסים אין להם אשליות
אין להם אשליות
להם רק לב אחד

חיים הם בעבר
הכול כה נקי הכול כה נושן
הם חיים בהווה הדומה לעצמו
שעבר מזמן

האם הרבו לצחוק
לכן הם צוחקים עכשיו בלי קול
באם הרבו לבכות
על כן עינם דומעה עכשיו בלי קול
ואם הם רועדים אולי זה בגלל שעון זקן
שתקתוקו עתיק תקתק תיקי תיק עומד

אך אם לכם
זקנים אינם חולמים
כי סיפור חיים כמו פסנתר ניצב
החתול מת מזמן
ועל כוס השיכר אינם שרים דבר
זקנים אינם זזים ועולם הקט למוות יצפו
מהמיטה לחלון ומשם לכורסא ושוב אל המיטה
וראם ביום אביב הם יד ביד עוד יוצאים שניהם
הם הולכים ללוויה של עוד ישיש אחד שמת לפניהם
הביתה הם שבים ושם על הקיר

שעון זקן
שתקתוקו עתיק תקתק תיקי תיק עומד
ממתין לכם

זקנים אינם מתים
הם נרדמים פשוט ביום בהרי אחד
נרדמים יד ביד פן ילכו לאיבוד
ברחוב ללא מוצא
ובלכתם מכאן טובים וגם רעים
יבואו במקומם
וכל זה לא חשוב כי הם עוד ייפגשו
בשאול אם כולם
ואם תראו אותם
תוהים לפעמים ביום סגריר לבן
הם מבקשים מכם סליחה ומחילה
שהם עדיין כאן
כי על קירות ליבם תלוי כל הזמן
שעון זקן שתיקתוקו עתיק
תיקיתק תיקי תיק
ממתין לכם

תקתוק שעון זקן
שלכולנו כאן ממתין
כל הזמן

מילים: ז'אק ברל, לחן: ז'אק ברל