אבידות ומציאות

ביום שהלכת הלכתי לשום מקום
מסתובב עם עצמי סתם..קפה בפינת רחוב
לו היית יודעת,שזמן לא יכול לחזור
אולי היית שומעת אותי מנסה למחול

כמו אבדות ומציאות
אין לאן לפנות
הכל דומה הכל מטעה
משהו חסר .....

כמו אבדות ומציאות
ממרחק של זמן
אוספות אבק ומחכות
שנמצא אותן...

ביום שהלכת ,הבטחת לי שלא ניפול
נסתכל אל עצמנו נדע שאפשר לשמור
רק לרגע לברוח לחשוב שאפשר לנדוד
רק לרגע לנוח לדעת שרחוק זה קרוב ...

מילים: אבנר גאנם, לחן: אבנר גאנם