פארידה

פארידה את היית ילדת מדבר גדול
בין הגמלים הנודדים בחול
פארידה כה יפה ויחפה בלי פחד
עד שהוא הופיע ונתן לך יד ואת לבד

שמה, לא שמעו את קול הזעקה
שמה, שוב נולדה בסוד המועקה
שמה, כמו קורבן עלית על המזבח
שמה, אם הוא מבקש הוא גם לוקח

ואת לבד כי הוא הרי חשב שבך הוא מאוהב
כיסה אותך עכשיו
כמו החול רצה את כל הטוב
בין הדקלים בחול צעק בקול גדול

פארידה החולות אומרים ומספרים
מה שלא ידעו באוהל ההביל
פארידה שוב עם הגמלים כשאת פוסעת
את לי היחידה שאת סודך יודעת ואת ילדה

שמה, לא שמעו את קול הזעקה...

מילים: אלון אבידר