איש לא מכיר אותך כשאתה תפרן ודפוק

פעם חייתי כמו מיליונר
פיזרתי כספים על זה ועל אחר
לקחתי חברים למסעדות הכי טובות
הם שתו יין ואני שקעתי בחובות

אבל אז התחלתי ליפול כה נמוך
הלך לי כל הכסף ואיתו גם החיוך
כן אם אי פעם אשים ת'יד על שטר של עשרה שקל
אתפוס לו בזקן עד שיחייך ההרצל

איש לא מכיר אותך
כשאתה תפרן ודפוק
מן הגרוש נותר רק החור[
והחברים מפנים ראשם לאחור

אבל אם אי פעם ארכב שוב על הסוס
כולם שוב חברים בלא שום היסוס
זה די מוזר בלא שום פיקפוק
איש לא מכיר אותך כשאתה תפרן ודפוק

מילים: אבנר שטראוס, לחן: אידה קוקס