הוא

הוא רואה אותם
שופכים עצמם
אחד
אחד
מבין לאצבעות.

שף את גרגרי החול
בכף ידו
חש עצבות
עוטפת[
את
ליבו.

הוא רואה אותם.

כל חייו דימיון,
פרושים לו לפניו...
עבר ניגר,
ניגר
מבין לאצבעות.

כל גרגר - תמונה,
סיפור ישן מאד,
מה שכבר היה, היה -
יהיה - לא עוד.

הוא רואה אותם,
שופכים עצמם
אחד,
אחד,
מבין לאצבעות.

הימים - שניות,
חולפות כגרגרים,
כל חייו
כמו שעון של חול.

עוד גרגר נותר,

עוד
גרגר
נותר.

מילים: אבנר שטראוס, לחן: אבנר שטראוס