הזיכרון הוא כמו מזרון

יש לה לב מפלסטיק
וזכרון כמו מזרון ישן
יש לב מפלסטיק
יש לה פרחים מפלסטיק
לא צריך להשקות

הזכרון הוא כמו מזרון
נעים ורך מלא חורים ורך
רוצה לזרוק את כל הזכרונות לפח

מה עוזר לי שהיה פעם טוב
רוצה אותך, אבל עכשיו, אבל קרוב
איני רוצה להיזכר אבל אני מוכרח
רוצה לזרוק את כל הזכרונות לפח

כמו מרגל של מחשבות
אשר מעולמך נשלח
בשטח זר אבל מוכר
מאוירון מוצנח

הזכרון הוא כמו מזרון
מלא חורים
אני הולך לי לאיבוד ברחובות המוכרים
אני הולך לי לאיבוד ברחוב מוכר
הייתי פה תושב עכשיו אני זר
אני זוכר את הרחובות המוכרים
אבל השאלה אם גם הם אותי זוכרים

מילים: אבנר שטראוס, לחן: אבנר שטראוס