שוב חזרו הקולות

שוב חזרו הקולות שמאיצים בך לגלות
שמדירים שינה מעיניך בלילות
שנים עוברות, אתה אוטם את האוזניים
עוצם עיניים, נאחז בקרנות, לא מרפה ותוהה
כל החיים עוברים, האם זה ישתנה
ומן השבר שנפתח אור קצת מתגלה

הנה עולה הלבנה
בואי אלי הנחמה
תלטפי את פני
תהיי עוגן אל מול פחדי

שוב מכה בקירות, בכוח מנסה לשנות
נשאר לבד ולא עונה לקריאות
לא משנה שכבר נפלת לפה פעם אותו הטעם
שוב אותם השאלות שאת כל עולמך מרעידות
שמשכיחות ממך את כל הנפלאות
ומן השבר שנפתח אור קצת מתגלה

הנה עולה הלבנה...

תהיי עמוד ענן בלכתי במדבר
בין הקולות, בין המראות
את הצלליים יופייך יאיר
אל חדרי את תיכנסי

מילים: אברהם טל, לחן: אברהם טל