שניים

הם שניים והולכים הם שניים וחוזרים
אל המעיין אל הלב אל החיים
הם שלושה והולכים הם שלושה וחוזרים
אל המעיין אל הלב של החיים

כל המילים שנאמרות חולפות חולפות להן שעות
עד שכל הנשקים חוזרים לנדנים
כל המתחים שעוברים מרגישים אותם היטב הילדים
וזה הזמן לעשות שלום לא רק במזרח התיכון

הם שניים והולכים הם שניים וחוזרים...

כל המילים שנאמרות כל המהמורות מה הן אומרות
לבוא ולאסוף את השברים לא די בתשבחות של השכנים
לא משנה מה הם אומרים
כל הילדים שגדלים בבתים
סופגים את המתחים של ההורים
גדלים להיות בדיוק אותו דבר
במעבר בין התמימות והאהבה האין סופית שנחתמה מאז הברית עם אלוהים
זה די מדהים לראות איך שאתה אותי משלים
ואיך גדלים והחיים מכתיבים את הקצב החוצה מהעצב
איזה קצב מעלה פה קצף מחשבות על כסף
אולי נעשה פה איזה להיט
(סטיתי מהנושא אולי קצת רגישות מדברים על משפחה על חברים על ידידות...)

חכה פה דקה
אל תתקע
שבור ת'שתיקה
תן ת'מכה
היא מחכה
המועקה
כה מציקה
כמו עקיצה
רוצה יקיצה
ולא רביצה
כמו בביצה
היא לא רוצה
בבית פצצה
אלא קל כנוצה
ולכן כך נוצר
כך הלקח נוצר
איזה אוצר
מתגלה הטפל מן העיקר
לחיות בשלום כה יקר
לעתים רחוקות כך נשבר
ובבית המתח נוצר
איזה מוזר
לפעמים לא נדמה שאפשר
ונופל לאשליה שנגמר
מאמין לבין אדם שנסער
ושוכח את האור בנסתר

הם שלושה והולכים הם שלושה וחוזרים...

מילים: אברהם טל, לחן: אברהם טל