מול השקט

העיר שקטה, עוד שתי תחנות
הכביש חלק, כבר אין מה לראות
ואל מול הפחד אין סימן עצור

תקוע כאן עם כל התקוות
מבדיל בקושי בין כל השמות
שחולפים כל רגע
זה אצלי בראש

במי אני נלחם?
זה משחק שנמכר
אולי בסיכונים
אולי במחר
פוחד מהכאב
כמו תינוק לא מוגן
אז תני לזה עוד זמן
תני לי רק סימן

למרות שלא אמרנו מילה
היה מגע, אחר כך שתיקה
ואל מול השקט רק סימן קריאה

לאן אקח את כל הדמעות?
לאן אברח עם כל השמות
שחולפים כל רגע?
זה אצלי בראש

במי אני נלחם...

מילים: אדם, לחן: קובי אייזנמן