תפקיד חיי

כשהייתי קטן, כבר חלמתי עתיד,
בו אני רק אומן, ומשחר כל תפקיד,
העולם מצטייר כמו תפוח גדול,
כל אדם בו חבר, ואני כל יכול.
ההורים אז אמרו, תגיד חמוד, קדימה
את מי אתה אוהב יותר, את אבא או את אמא?
אז חשבתי והיססתי ועצמתי את עיניי,
ופעם ראשונה פספסתי את תפקיד חיי.

one, two...
טו טו טו טו איי איי איי איי

בגיל ההתבגרות, התאהבתי בנסיכה,
והפעלנו זה על זו את כוחות המשיכה,
אז ניהלנו דיאלוג, מתחבק ומתנשק,
והיה נעים לחגוג את כל מה שמתחשק.
שאלה אתה אוהב? ועניתי כן מיד,
ואתה, אמרה, חושב שתאהב אותי לעד?
אז חשבתי והיססתי ועצמתי את עיניי,
וככה שוב פספסתי את תפקיד חיי.

one, two...

ונשאלתי כמו כולם, בשעה היעודה,
התשבע שלעולם לא תסרב פקודה?
אז חשבתי והיססתי, ועצמתי את עייני,
וככה שוב פספסתי את תפקיד חיי.

one, two...

ויום אחד נבהלתי, שמדעתי אני אצא,
ואת עצמי שאלתי, מה באמת אני רוצה?
אז חשבתי והיססתי, ועצמתי את עיני,
ושוב ושוב ופספסתי, את תפקיד חיי.

one, two...

מילים: אהוד מנור, לחן: רון רוזנפלד