ציפיה

צפתה בערוב בדידומים
לבה לא שקט מהרהורים
הוא הלך אלי השכח
ויום שכח אלי היזכור

צופה בתפילה בכליון
לבו גם כלה בשגיון
אי הבת אלי התזכור
ואם תזכור אלי התשמור

כה עמדו וצפו
יום וליל לא עיפו
ומבטם תועה בצללים
הוא במדים היא בורדים
הוא לאוייב היא לאוהב
פתע חש עצמו בדד התשמור
ומבט קט נדם היזכור

מילים: רועי נ, לחן: אהובה עוזרי