רגעי קסם

הכרנו קצת אחרי מלחמת השחרור, כשבאוויר היתה תחושה: מתחיל סיפור,
הצעתי נישואין הסכמת מיד, היית כל כך שמחה ביום שהתחתנו.

אמך סיפרה שאת סובלת מחולשה, בילדותך חלית ושריר הלב שלך נפגע,
הבטחתי שאשמור עליך יום וליל ואם צריך אשא אותך על הידיים.

שכרנו חדר באגריפס מול השוק, למרות מה שאמר לך הרופא הבאנו ילד,
בכל שבת הלכנו יחד להורים ואחרי ההבדלה ראינו סרט.

תמונת שחור לבן בגשם בחצר מעיל כבד וכוס קפה עם שוקולדה,
"יד ענוגה" לפנות ערב מתנגן את מרדימה את הילדים עם סרנאדה.

כשלא מצאתי עבודה בתיאטרון החלטנו לנסות את המזל בעיר אחרת
קיבלתי שם תפקיד קטן של משרת, חכה אתה עוד תתגלה, כך את אומרת.

שכונת הג`ורה אמצע שנות החמישים, את מקשיבה לרדיו וכל הזמן סורגת,
אני יוצא להופעה ואת לבד, הילדים כבר ישנים ואת חולמת.

לאט לאט חסכנו כסף לדירה בבית משותף מול הפרדס של גבעתיים,
את רשמת את הילדים לספריה, היינו משפחה קטנה עם משקפיים.

זוכרת רגעי קסם... עם חברים ועם קלפים על המרפסת,
אבא`לה בוא ללונה פארק, גלידה וטנגו בליל קיץ על הטיילת.

תמונת שחור לבן בגשם בחצר מעיל כבד וכוס קפה עם שוקולדה,
"יד ענוגה" לפנות ערב מתנגן אני מרדים את הנכדים עם סרנאדה.

מילים: אהוד בנאי, לחן: אהוד בנאי