בובות מנייר

בעולם של שיגרה מנסים לחפש איזה טעם אבוד,
זה חסר שם בלב.
בתעודת הזהות לא תמצא שום טעות,
פה נולדת וכאן כנראה תישאר.
אני כותב לך שירים וממציא סיפורים,
בינתיים דבר כנראה לא עוזר.
הלילות כאן קשים כבר מספר חודשים,
את אומרת שבא לך סתם משהו אחר.

מנסים לרוץ מהר כי אף אחד לא מוותר,
ועל קו סיום על סף בלבול - רק תדע שהיא תבוא.
כמו אדם מטורף במורד הרחוב, שחושב שהסוף קרוב,
הוא חולם עלייך, זה עושה לו טוב.

אנשים כאן הופכים בשנייה של קרבה אל המלך -
פתאום לבובות מנייר.
לא תהיה זו טעות אם עכשיו אספר,
שמכאן המצב רק יכול להשתפר.
עוד לא הספקתי הכל בעולם הגדול,
אבל כל זה מזמן שכבר לא משנה.
כבר נהיה מאוחר, והשער נסגר,
כנראה שאף פעם כבר לא נשתנה.

מסתבך, מתהלך כמו נווד בדרכים, שנפל מכיסא מלכים,
את אצלו בתוך הלב עמוק בפנים.

מילים: ששי צור, לחן: ששי צור