ברגע הנכון

הפכנו לעיוורים מכדי לראות
אלמים לומר, חרשים לשמוע
וכמה זה מעט באהבה
הטוב חולף בצל הרוע

הפכנו למשפט בין השורות
נוחים מדי לזמן, עלה ברוח
חיים בין כעסים לנקמות
ועייפים למצוא דבר בטוח

וכמו ציפור כנף אני אמריא
לגעת בדברים הכי קטנים שבי
אדע לחוש ברגע הנכון
ומחדרי לבי אסיט את הווילון
רק שמור עלינו מספקות ומהזמן
הושיע נא, רפא, בורא עולם

נוכחנו כי עולם גם אין בו נצח
יודעים לשמוע, אך שכחנו להקשיב
בורא עולם רפאני מן העצב
עייפתי לבקש חיים שקטים

וכמו ציפור כנף אני אמריא...

מילים: שימי בקר, לחן: דודו אשכנזי