סטודנט

סטודנט ולא עובד במשקפיים כהים
דרך העיניים שלי עוד לא ראית
ודיבור רהוט הופך למגמגם
כדי לכבוש את ליבך צריך עוד להתאמן
ההתרגשות מושכת עוד להתקרב
אבל הפחד כמו תמיד אי שם אורב
איך היופי הזה כל כך מחשמל
כדי לכבוש את ליבך צריך עוד להתאמן

ועכשיו על עצמי אני כועס כי נעמד ומהסס
אבל לדעת שגם את בן אדם זה עוזר אז אני חוזר

באלגנטיות שולף כרטיס ביקור
כל אחד צריך לדעת שיש לו סיכוי
מהלך על חבל דק בין הטיפות
אם תחשוש יותר מדי בסוף עוד תיפול
אז תזמינו לי משקה אני בא מיד
נדבר על החיים ועל איך שאת
עם חיוך כזה מפשיר קרחונים
מקפל את הנייר לארבעה חלקים שווים

ועכשיו על עצמי אני כועס כי נעמד ומהסס
אבל לדעת שגם את בן אדם זה עוזר אז אני חוזר

ואחרי שהלכת אפשר לנשום לרווחה
אתה צריך ילד שלא תתרכז בעצמך
אני אהיה תמורתך ואת תמורתי
אני הוא היצור הנסתר שמושך בחוטים

מילים: אופיר נפקר, לחן: יוסי נפקר