שיר של זייד

פעם ועוד! שלח ואת,
רסן ורגב חובקות הידים.
שחר - האות, אופל - העד:
סלע והר יתומים הם עדין...
לילה - אוכף, יום - מחרשות:
זה הוא הקו, זה הוא האות!

לא גלמודה את, ארצי היוקדת,
זהר קסמת לי בעול מתרפק.
אנו הפכנו אותך למולדת:
מסחה, תל עדש, תל חי, שיך-אברק.
אומץ ניצב, מורך כרות -
זהו הצו, זאת היא חרות.

הרה! - על הר, גא ומחריש,
דור מתבוסס בעמל, העפילה!
שעט משמר, תלם חריש,
זרע בדרכים משממה האבילו.
אומן בניר, עין בליל -
זה הוא השיר, זה ההלל!

לך, אדמתי החמה, המבורכת
לו גם ארוה צמאונך בדמי,
עת קריאתי במותה מחייכת
לילה יבקיע תוך זרם ודמי.
שבע לבנות, פעם למות -
זה הוא האות, זה היעוד!

אומץ ניצב, מורך כרות -
זהו הצו, זאת היא חרות.

מילים: אלכסנדר פן, לחן: מרדכי זעירא