לבדי

תראה אותי
אני שבויה בתוך עצמי
מנסה לשרוד עמוק בבדידותי
שוב לבדי

קח אותי
אל העבר שבו ידענו לאהוב מבלי לחשוב
כשאפלה נופלת רק את עצמי שואלת מאיפה להתחיל
תקח ממני חלק אין בי עוד מקום אותך שוב להכיל

מאותו היום הבטן מתהפכת
ולא נשאר מקום לאן אני הולכת
אין אוויר לנשום
תשאיר לי איזו דלת שאוכל לחזור

מה איתי
נזכרת איך לאט נגעת בליבי בנשמתי
עכשיו אני בכל כוחי נלחמת
נלחמת רק על שפיותי ועל רוחי

מאותו היום הבטן מתהפכת
ולא נשאר מקום לאן אני הולכת
אין אוויר לנשום
תשאיר לי איזו דלת שאוכל לחזור

מתוך כל הפחדים אוספת את גופי
אני בורחת וצועקת אל השקט
רועדת מבפנים נשארתי רק אני בעולמי

מילים: גל שריג, לחן: אורטל אדרי