נוסעת להודו

היא נוסעת להודו
בטיסת חצות אורזת את עצמה
מזוודה קטנה ארנק וחברה
שלא יהיה לה קר

המונית נעצרת
הרחוב מריח סתיו של בראשית
היא מסמסת עוד שנה טובה טפשית
ועוד יום נגמר, והרומן המיותר
מחזיק בלב המיוסר

היא כל כך רוצה לאהוב
בוחנת את עצמה מקרוב
מגיע לי מישהו טוב היא אומרת
אני חיה בסרט

היא נוסעת להודו
עם חיוך עצוב ונשיקה מההורים
היא מחפשת את עצמה בין אנשים
מנסה לברוח

בעולם הרומנטי
תל אביב נראית זרה ורחוקה
אז היא בורחת מעקבות האכזבה
מנסה לשכוח
ושוב צוללת לתהום
לתוך אותו מקום שאין בו מקום

היא כל כך רוצה לאהוב
בוחנת את עצמה מקרוב
מגיע לי מישהו טוב היא אומרת
אני חיה בסרט

היא חוזרת מהודו
מגלה ששום דבר לא השתנה
הכל נשאר כמו ביום שהיא עזבה
ונהיה לה קר

ומחר היא נוסעת
בטיסת חצות אורזת מזוודה
ושוב בוכה ואז צוחקת לעצמה
וזה לא אמיתי. אולי זה סתם דמיון שלי
שהיא נוסעת להודו לשכוח אותי...

מילים: אורי זך, לחן: אורי זך