עד בכי

נשמתי יוצאת אלייך
בואי וחבקי אותי
משתקפת בעינייך
סערת אהבתי
בלעדייך אין עוד טעם לחיי
את ציפור נפשי ואת מאור עיני.

את אהבתי אשה עד בכי
אל תלכי לשם לא אל תלכי
רק מולדתי אשר אי שם
רק למענך אני קיים.

את הרגע בו נפגשנו
בואי ונשמור לעד
זה הרגע שביקשנו
שנולד ושאבד
איזה געגוע חי בי עד עולם
הוא שורף בי אש
והוא גואה בי ים.

את אהבתי...

מילים: דודו ברק, לחן: נורית הירש