הפנים התמימות

שוב חוזרים להביט ברקיע
ממשיכים מאותה נקודה
בלי מילים כאן רוצים להביע
לו ניתן גם לגעת בך

ואתה מחייך שם למעלה
ומוסיף עוד זיפים לזקנך
לפנים התמימות שהשארת
כשהחליט המלאך עבורך

בן אדם עוד השמש זורחת
וגשם גורף נחלים
כך נוספה עוד שנה לא נשכחת
לשנים שאותך מזכירים

עוד נבוא ונזכור בכל כח
ועד כץ לא נדע ניחומים
אתה יושב ומביט מלמעלה
כאחד משורת מלאכים

ואתה מחייך שם למעלה..

מילים: מושיקו עתיק, לחן: רוני אחיאל