מי אותך יאהב

חלון ביתך נטרק ברוח
שובר לפתע את השקט
ליבך המיותם כה מתוח
כשאת עם הבדידות נאבקת.
הנפש מלאה בעצב
קר ומנוכר ואין די לה
הזמן של החיים עובר בקצב
ואיש כבר לא יופיע כאן הלילה.

מי אותך יאהב נפשך שואלת
שרק יפול כוכב את מייחלת
מי אותך יאהב את שואלת
שרק יופיע עכשיו את מתפללת.

כבה האור בשתי עינייך
ועל פניך יש עוד קמט
שוב לא נרגעים חלומותייך
אשר בנשמתך את רוקמת.
תמיד ישנה תקווה באופק
הכול כתוב שם למעלה
צאי מן הכאב מן האופל
הגיע הזמן ללכת הלאה.

מילים: דורון דוידסקו, לחן: אביחי מליחי