סינדרלה מסוממת

כמו פרפר בתוך הגוף
חובט בכנפיו לצאת
רגשות סגורים רוצים לעוף
למקום שאפשר לתת.

בתוך גן עדן של שוטים
נשארנו אתה ואני
נתונים סטטיסטיים מגלים
אין מקום לשני אנשים.

לרגע עוד נדמה
שאלוהים הרים ידיים
כי רק אתמול יכולנו שנינו
לשתות את השמיים.

כמו סינדרלה מסוממת עוברת ברחוב
אבלה על אהבה שמתה
מביטה אל האמת בעיניים קרוב
מגלה עוד דברים שהחבאת.

אולי זה כן, אולי זה לא
התשובה טמונה בשאלה
בורחים לבד אל הדמיון
פרויד אמר שזה תת מודע.

עיניים סגורות אל העתיד
כאילו אין מחר
תחבק חזק ואל תגיד
שרוצים את מה שנגמר.

לרגע עוד נדמה...

מילים: אורית אדמון, לחן: אורית אדמון