בערב של סתיו

בערב של סתיו
כשנעשה קצת קריר
וריח גויאבות
בא באויר,
עומד
על קצה המיטה
עטוף בשמיכה החמה
ומתגעגע - לא יודע למה.
מביט לרחוב מהתריס
דרך הפסים,
עיתון קרוע, רוח בעצים,
אור בחלונות מועדון השכונה,
אקורדיון מזייף מנגינה ישנה,
על הגדר פנימית של אופנים,
בדירה השניה מורידים את המים,
פרפר אחד סביב הפנס,
מישהו יוצא,
מישהו נכנס,
ריח אדמה, דלת חורקת,
תקתוק עקבים של אישה מתרחקת,
ציפור לילה צורחת פתאום
והאיש הזה, מאכס,
יושב במרפסת וקורא עיתון.

מילים: יהודה אטלס